מה זה בכלל בנדנה ומה קורה כשאנחנו רוקמות עליה

מה זה בכלל בנדנה? מטפחת מרובעת או משולשת, צבעונית, מודפסת. זהו פריט טכסטיל שעשה מסע תרבותי ארוך, חוצה יבשות, מעמדות ומשמעויות.

היא נראית פשוטה ויומיומית, אבל מאחורי הריבוע הצבעוני הזה מסתתר סיפור של מסחר עולמי, טכנולוגיות צביעה עתיקות, אופנה, פוליטיקה וזהות.

שורשיה של הבנדנה נמצאים בהודו, שם פותחה לפני מאות שנים טכניקת Bandhani : קשירה וצביעה ידנית של בד. המטפחות הללו, במקור עשויות משי, נשאו משמעות תרבותית: צבעים, דוגמאות וסמלים שסימנו אזור, מעמד או שימוש טקסי. הדוגמה המזוהה ביותר עם הבנדנה, פייזלי, מקורה בפרס ובהודו. ככה טקסטיל נודד בין תרבויות, משתנה, נטמע ומקבל חיים חדשים. 

במאות ה-17 וה-18 הגיעו הבדים הצבעוניים לאירופה דרך סוחרים הולנדים ובריטים.

באנגליה, הבנדנה הפכה לפתרון מפתיע לבעיה יומיומית: כתמי טבק על מטפחות לבנות.

בהמשך, החלו לייצר בנדנות גם באירופה, בעיקר בצרפת, שם פותחו טכניקות הדפס מתקדמות וצבע אדום שהפך לסימן ההיכר של הבנדנה הקלאסית.

בארצות הברית הבנדנה קיבלה שכבה נוספת של משמעות: במהפכה האמריקאית הודפסו עליה דמויות ומסרים פוליטיים. במאה ה-19 שימשה פועלים, קאובויים וחוואים. במאה ה-20 אומצה על ידי תנועות מחאה, תרבויות שוליים ואייקוני אופנה 

אני אוספת בנדנות כבר 50 (!) שנה. לא פלא שאני כל כך אוהבת אותן: זה פריט קטן ויומיומי, אבל על זמני, עם יופי ומשמעות. וכעת, אני רוצה לקחת את כל זה צעד אחד גבוה יותר: להשתמש בבנדנה כקנווס ולרקום על המטפחת פרשנות אישית צבעונית שתגביר את היופי שלה ותעניק לי את חותם  הטעם שלי!

בסדנה שלי ניפגש סביב הבנדנה הקלאסית, ונעניק לה פרשנות אישית דרך רקמה ידנית.