תכשיטים ואני: איך הכל התחיל

בזכרוני הרחוק תמיד חרזתי תכשיטים. גדלתי בבית שבו באופן טבעי היתה לנו איזושהי מלאכת יד בעבודה. אמי למדה צורפות תימנית בצעירותה ופלאיירים ידעתי להחזיק מגיל צעיר. אני עדיין שומרת אוסף חרוזים קטן מילדותה של אמי וגם אני אספתי חרוזים ל'לא מטרה מיוחדת'. גם רכשתי ספרים בנושא (צילום) כדי ללמוד את הנושא. אולם, למרות המשיכה, בבית הורי ייחסו חשיבות גדולה ללימודים אקדמיים ובאופן טבעי, מלאכת היד נדחקה לאזור התחביב, אולם, באופן קבוע היה לי ביד פרויקט: רקמה או סריגה.

במהלך הלימודים שלי במדעי החיים, בנסיעות לחו"ל לכנס מדעי – איכשהו מצאתי את עצמי בחנות חרוזים בוחרת ורוכשת חרוזים מיוחדים בקומבינציה שמספרת סיפור. הם ישבו להם מסודרים בקופסה שם למעלה בארון..

בשלב מסויים בחיי הבוגרים, כשבידי כבר שלושה תארים במדעי החיים, התרחש שינוי רדיקלי בחיי ובעקבותיו עזבתי את העיסוק במדע והתחלתי ליצור תכשיטים. בהתחלה מחימר פולימרי, חומר רך ומתמסר, ואחר כך מחרוזים. לא למדתי דבר, התכשיטים יצאו לי מהידיים בטבעיות: בהתחלה יותר פרימיטיביים אבל מהר מאד יותר ויותר מעוצבים (צילום). 

אני מצרפת כאן צילום של שרשרות חרוזים ארוכות ראשונות שעיצבתי: אני עונדת אותן גם היום ומדי פעם מוסיפה עוד דגם לאוסף שלי.

תוכלו למצוא אותן כאן.

בנוסף, אתן מוזמנות לעצב ולחרוז שרשרת יחד איתי, בסדנה או בערכה של עבודה עצמית שאארוז במיוחד עבורכן לפי העדפה אישית של צבע או סגנון.